פסק-דין בתיק ת"א 29130-06-10

מבוא

1.         לפניי תביעת התובע יליד 1944 בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונה שארעה ביום 5.4.09, עת נהג ברכבו (להלן: " התאונה"). התאונה הינה תאונת דרכים כמשמעה ב חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: " החוק").

2.         התביעה הוגשה כנגד הנתבעת שהינה מבטחת השימוש ברכב על פי החוק.

            אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות, המחלוקת הינה בשאלת שיעור הנזק.

3.         פסק הדין ניתן לאחר ששמעתי את חקירתו הנגדית של התובע, קראתי בעיון את תצהיר עדותו הראשית, המסמכים שהוגשו ע"י הצדדים, חוו"ד של המומחה הרפואי שמונה מטעם ביהמ"ש ד"ר קובי בר-אילן, וכן שמעתי את סיכומיהם בע"פ של באי כח בעלי הדין.

4.         כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור, אלא אם יאמר אחרת.

דיון

הנכות הרפואית והתפקודית:

5.         ביום 5.4.09 בשעה 14:30 לערך, נהג התובע ברכבו ובמהלך נהיגתו ארעה התנגשות בינו לבין כלי רכב אחר. לטענת התובע כתוצאה מהתאונה נפגע בכל חלקי גופו ובעיקר בראש, בכתפיים ובגפיים העליונות.

באשמורת הבוקר שלמחרת היום, נסע התובע לחו"ל לנסיעת עסקים ובילוי שנקבעה לדבריו מבעוד מועד ושב לארץ כ- 10 ימים לאחר מכן. לדברי התובע, רק לאחר כיומיים-שלושה לאחר התאונה החל לחוש בנימול וכאבים ביד ימין, כאבי ראש וסחרחורות וכן כאבים באזור הכתפיים וגב. לדבריו, נטל כדורים משככי כאבים על מנת להתגבר על כאביו.

התובע פנה לטיפול רפואי לראשונה ביום 21.4.09 ולאחר בדיקה ע"י רופא קופת חולים, הופנה לחדר המיון לצורך בדיקה והערכה עקב תלונותיו על כאבי ראש וסחרחורות, כאבים בשכמות ובגב מרכזי וכן כאבים באמה מימין.

            בבדיקתו בצילומים שנעשו בחדר מיון, לא נמצאו ממצאים פתולוגיים והתובע שוחרר לביתו עם הוראות להמשך טיפול רפואי.

6.         בהמשך  עבר  התובע  בדיקתEMG  שהעלתה סימני גירוי עצבי בגובה חוליות  צוואריות 5-6 C מימין. בדיקתCT  אבחנה בלטי דיסק צווארי בגבהים 4-7 C. התובע טופל בטיפולי פיזיותרפיה ללא הטבה משמעותית ובהמשך טופל בטיפולי רפואה משלימה שלדבריו הקלו על כאביו. לדבריו, הוא ממשיך לקבל טיפולי רפואה סינית בתדירות של שבוע-שבועיים. לטענת התובע, הינו סובל מכאבים בשכמות העליונות לאורך זרוע באמת ימין, קושי בשימוש ביד ימין בעבודה עם עכבר המחשב, קושי בנשיאת משאות ביד שמאל, ועוד.

7.         התובע נבדק ע"י ד"ר בר-אילן שמונה כמומחה רפואי מטעם ביהמ"ש. המומחה לא מצא בבדיקתו הגופנית את התובע ממצאים קליניים משמעותיים, אולם קבע כי כתוצאה מהתאונה נגרמה לתובע פגיעה צווארית המתבטאת בדיספונקציה עצבית המפריעה לו בחיי היום-יום, כפי שתיאר בתלונותיו למומחה. המומחה העריך כי הפגיעה הינה כרונית.

            יצוין כי התיעוד הרפואי שהוצג בפני המומחה העלה כי התובע סבל עובר לתאונה ממחלה ניוונית של חוליות הצוואר וכן כי בקעי הדיסק שנצפו בבדיקת ה-CT  היו עוד קודם לקרות התאונה. יחד עם זאת, העריך המומחה כי ממצאים אלו לא באו לידי ביטוי של ממש וכי הפגיעה גרמה להתעוררות והימשכות תסמינים שפורטו בתלונות התובע.

            כן נסמך המומחה על סיכום של המטפלת ברפואה משלימה, אשר דיווחה כי לא חל שיפור במצבו של התובע.

8.         המומחה מצא כי "... בלטי דיסק שנמצאו בגבהם C4-5-6-7 שהדומיננטית ביניהם, לפי פענוח הרדיולוג, הוא בגובה חוליות 6-7 C אשר לוחץ דווקא על שורש העצב השמאלי, בעוד שהקליניקה, כאמור הינה מצד ימין. עיון בחומר הרפואי מעלה שמר אלמן התלונן בעבר (רישום ביקור ב-10.3.98 ד"ר רובינשטיין) על אירועים של כאבי שכמה שמאל וצוואר ונזקק לסירוגין לטיפול כירופרקטי...".

המומחה מצא כי נגרמה לתובע פגיעה בצווארו עם הפרעה עצבית-שורשית בצורה קלה ובגינה נקבעו לתובע 4% נכות בהתאמה לסעיף 31 (1)(א)(I) ל תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

9.         התובע עוסק בתחומים שונים של מסחר, נדל"ן, אומנות וספרות לרבות כתיבת ספרי אומנות. התובע הינו בעלים של דירות בעיר ת"א המושכרות לשוכרים שונים והוא מטפל בכל הקשור לדירות אלו, לרבות גביית שכר הדירה, הזמנת בעלי מקצוע במענה לפניות השוכרים ועוד.